המלגה למחקר שטח מוענקת לחוקרת או חוקר בהזמנת הקרן בלבד. המלגה מוענקת לשנה אחת, עם אפשרות להארכה על פי צורכי המחקר, בתיאום עם הקרן. במסגרת המחקר החוקר/חוקרת מקיים/מקיימת פעילות שטח, מחקר וכתיבה.
המלגה נועדה לקדם פעילות בפריפריות הסוציאליות והאידיאולוגיות של שדה האמנות בישראל, ולהתוודע אל היצירה הפלסטית המתקיימת הרחק ממרכז השדה. נוסף על כך, הדיון המחקרי יסייע בחידוד ביקורתי של הקריטריונים שמנחים את הערכת האמנים במסלול הראשי של מענקי היצירה מטעם הקרן.
הפעילות תתמקד באמניות ובאמנים בבחירת החוקר/חוקרת, על פי נושא המחקר. במסגרת המלגה יוקדש תקציב ייעודי לפעילות כגון תמיכה באמנים/אמניות, פעילות אוצרותית, ליווי מקצועי וכד', על פי שיקול הדעת של החוקר ובתיאום עם הקרן.
תקציב הפעילות עשוי לסייע ישירות או בעקיפין לאמנים והאמניות בעבודתם/עבודתן, בתיאום עם החוקר/חוקרת ובכפוף להסכמת האמן/אמנית. לא תתאפשר הגשת בקשה למענק יצירה של ההקרן עד למועד סיום ההשתתפות במחקר.
החוקר/חוקרת חופשי/חופשייה לבחור את נקודת המבט שדרכה יערך המחקר, וזכויות הקניין הרוחני בו שמורים להם. בתום מלאכת המחקר והכתיבה, מאמר מחקרי פרי עטו של החוקר/חוקרת יפורסם באתר הקרן,
ובכלל זה שמות האמנים והאמניות שהשתתפו במחקר.
סופר, אוצר, כותב בתחום המסה והביקורת של האמנות ושדה האמנות
בשלהי 2022 הנחנו את הנחותינו הראשונות למחקר השטח, "היצירה, מעבר לכל אובייקט" תחת הנושא הגדול "פריפריות של אמנות". מאז נערמו על שולחננו היבטים סבוכים ומורכבים למדי של נושא המחקר שלנו. ההגות והמחקר בתחום "אמנות ו/ב-פריפריה", כך מתברר, נמצאים בתנופה חסרת תקדים בכל העולם כולו. הרחק מהפרדיגמה הגיאוגרפית המסורתית של "מרכז ופריפריה", על כל המשתמע ממנה, המחקר באמנות ופריפריה כיום מרבה לעסוק בפירוק המרכז מנכסיו הסימבוליים, בבחינה קפדנית של המודלים ההיסטוריים שניסחו המרכזים האמנותיים השונים בעולם, בביקורת המתודולוגיות של ההיסטוריוגרפיות השונות ובפוליטיקה של כתיבת תולדות האמנות, יחסי מסורת וכינון קנון, פוסטקולוניאליזם ופוסטמודרניזם, מחבר ומקור, ליבה ופריפריה של הנפש (פסיכואנליזה) ועוד. בשיח הזה, "פריפריה" לא עוד תהיה מושג פסיבי ומשני, נלווה או מוכפף, לאיזשהו מרכז, אלא מושג ריבויי ומטמורפוזי שנרדפיו המתחלפים והלא-מתאחדים בהכרח הם 'אחר', 'אלטרנטיבי', 'הרמפרודיטי', 'ריבויי', 'הסתפקות עצמית' ועוד. לא עוד פריפריה ביחיד וגנרי, שהמרכז משכפל ומאחד בכל העולם, אלא פריפריות, ברבים, רב-ממדיות ובלתי תלויות במרכז ואף לא זו בזו.
בשל ריבוי הפנים, ההופעות ואסטרטגיות הפעולה השונות של הפריפריות השונות, המחקר עצמו יימנע ככל האפשר מתנועה מתודולוגית מן המרכז שלו – קרי, התזות וההמשגות שכבר הצטברו בתחום המחקר "אמנות ופריפריות", אל האובייקט שלו – קרי, הפריפריות השונות של שדה האמנות הישראלי. ואולם מעתה תהיה התנועה הפוכה: מן האמניות והאמנים שנבחרו למחקר אל הגדרת המרחבים העצמאיים שלהם לעומת המרכזים והפריפריות כפי שהם נתפסים בעיני עצמם, ומשם אל המסקנות הפרטיות ואל נופי מרחבי היצירה שהם יפתחו בעצמם. האמניות והאמנים הנבחרים הם שיעמידו את עיקרי הטענות ועל פיהם ומעשה ידיהם יישק דבר, וטעמם עימם.
על פי זה, הפריפריות המסתמנות לעת עתה במחקרנו הן : מוות, נשיות, עיצוב, ממזרות, אינפנטיליות (ולא ילדוּת או התיילדות), הימלטות, אמונה ועוד.